Yitzchok Issac Stern

ר' יצחק אייזיק התיישב בק"ק קאניזשא. היה תלמיד חכם מופלג, ידע את כל
תשובות 'נודע ביהודא' בעל פה. אחר פטירת אביו הג"ר יששכר דוב זצ"ל רצו
למנותו לממלא מקומו כדומ"ץ בק"ק ווייטצען, ולא הסכים בשו"א כי לא רצה
ליהנות מכתרה של תורה. גם בק"ק קאניזשא הפצירו אותו מאוד שיהיה מורה
הוראה ולא הסכים בשו"א. היה בידידות עם רבה של ק"ק ווייטצען ה"ה הגה"ק רבי
ישעי' זילבערשטיין זצ"ל בעל מעשי למלך. ובכל עת שנסע לווייטצען לבקר את
ס עלי זכרון 27 / י"ב חשון תשע"ז
אביו הדיין דשם, נכנס להיכלו של האב"ד ופלפל עמו במשא ומתן של הלכה. מסופר
שפעם אמר לו הבעל מעשי למלך כי מתקנא בו כי הוא בעה"ב ויש לו ידיעה רחבה
בתורה. ושאל לו ר' יצחק אייזיק בתמיה: הרבי מקנא אותי? הלא הוא ידוע
ומפורסם בתבל ומלואה לת"ח מופלג. ענה הרב: כן אני מתקנא בך, שבעה"ב יהיה
לו כ"כ ידיעה בלימוד, "לנו הרבנים יצטרכו גיהנום מיוחדת".
על עוצם התמדתו בתורה סיפרה בתו זקינתינו מרת רבקה ע"ה: כי לאביה היה
חנות וישב שם כמה שעות בכל יום למכור להקונים את חפציהם. עכ"ז למד
בהתמדה עד אין שיעור, לערך כתשע-עשר שעות ביום. ועל אף גודל התמדתו
שמעה פעם בלילה קודם שהלך לישן שמתמרמר שבילה את היום בלא כלום.
בירחון תל תלפיות בשנת תרנ"ז מחברת ה' אות פ"א כתוב, 'והמופלג מהו' אייזיק
שטערן מפה כתב...', אולי הכוונה על ר' אייזיק דנן.
לרבי יצחק אייזיק היתה החזקה להתפלל לפני התיבה תפלת המוספין בהימים
נוראים במקום מגורו ק"ק קאניזשא. עד היום מספרים ישישי העדה מק"ק
קאניזשא האיך שרבי יצחק אייזיק התפלל בהתלהבות ובקול גדול ובנעימות יתירה.
מסופר כי פעם לפני הימים נוראים נסעו שני חסידים בדרכם לעיר מונקאטש
להיות בצל רבם הגה"ק בעל מנחת אלעזר זצ"ל, ולשמוע אל הרנה ואל התפלה
ולראות עבודתו בקודש של רבם ומאורם. אך בהיותם קרוב לעיר קאניזשא נשבר
הרכב ונאלצו לשהות על החג בק"ק קאניזשא, וכמובן נצטערו מאוד על שלא יזכו
להיות בצל רבם ולשמוע תפלותיו. אבל אחר ששמעו את התפלות שהתפלל ר'
יצחק אייזיק לפני התיבה, שהתפלל בהתלהבות כנ"ל, אמרו כי בשמעם את התפלות
של רבי יצחק אייזיק אינם מתחרטים על שנתעכבו פה על הימים נוראים.
רבי יצחק אייזיק הסתופף בצל צדיקי דורו. ביניהן אצל הרה"ק רבי ישכר דוב
מבעלזא זצוק"ל, ואצל הרה"ק רבי ישעי'לע מקערעסטיר זצוק"ל. מסופר כי פעם
בהיותו בערש"ק על הדרך לעשות את השבת בבעלזא בצל הקודש נחלה קשות על
המעיים, ובהגיע לבעלזא עקב היסורים הגדולים לא זכה בערש"ק ליתן שלום למרן
בין שאר האורחים שבאו להסתופף בצל הקודש. ויעץ לו א' מידידיו שלפני זמן
הדלקה"נ נוהג מרן ליכנס לביהמ"ד, ע"כ ילך אז לביהמ"ד ליתן שלום. וכן עשה
שהתאמץ על אף גודל יסוריו ונכנס לביהמ"ד ליתן שלום למרן. בעת שנתן ידו למרן,
אחז מרן את ידיו לזמן מה, ומיד נתרפא, וסיפר אח"כ כי בעת שאחז מרן את ידיו
הרגיש שמרן נוטל את היסורים ממנו, ממש כמו שנוטלין חפץ מהשלחן.
גם מסופר כי סבל הרבה על הבני מעיים, ופעם בהיותו בצל הרה"ק רבי ישעי'לע
קערעסטירער זצ"ל, נתן לו סעודה רחבה מאוד וצוה לו שיאכול כולו, ועל אף שעלה
לו במסי"נ אכל כולו כמו שצוה לו, ואז נתרפא ולא סבל עוד ממחלה הזו.

http://jgsob.org/aleizikoroin/alei%20zikoroin%2027.pdf PG 61