יוכבד נולדה ב 4 לינואר 1916, למשפחה של חייט יהודי בווארשה. סיימה בית ספר עממי פולני והחלה ללמוד בבית ספר תיכון, לימודים שלא סיימה בגלל המצב הכלכלי הקשה של הוריה.

משחר נעוריה יצאה לעבודה וגם הצטרפה ל"נוער בורוכוב" תנועת הנוער של מפלגת פועלי ציון שמאל. הצטיינה במסירותה לתנועה ורכשה לה בתוכה ידידים רבים בניהם בחיר ליבה שאול שטיינוביץ אשר עלה לפלסטינה א"י ב-1933. יוכבד החליטה לעלות אחריו אך שלטון המנדט הבריטי לא אישר עלייה לארץ ישראל. לכן נישאה יוכבד בשגרירות הפולנית בוארשה לפרץ שפירא תייר שהגיע מפלסטינה א"י בשנת 1936 על מנת שתוכל לעלות לארץ ישראל. יוכבד ושאול שכרו דירה בתל אביב, הקימו משפחה וילדו את בנם הבכור אורי.

בשנת 1940, בהפצצת תל אביב ע"י מטוסי חיל האוויר האיטלקי, נהרג בעלה שאול ואילו היא ובנה אורי בן השלוש נפצעו קשה.

בסוף שנת 1945 הצטרפה יוכבד כחברה לקבוצת חפצי-בה, כאן בנתה חיים ומשפחה חדשה ונולדו לה ולצבי גילנסון בן, רפי ובת, נורית. יוכבד התערתה בעבודה ובחברה, עבדה במסירות במטבח ובמחסן הבגדים. לאחר מכן עברה לעבוד כמטפלת בשכבת הגיל הרך. עברה השתלמות בסמינר הקיבוצים והמשיכה בהצלחה בעבודת הטיפול. קיבלה עליה מקרה של טיפול מיוחד והגיעה להישגים מבורכים.

ב 25 באוגוסט 1968 בחופשתה השנתית, נספתה בתאונת דרכים. את נכדה הבכור, צור בנו של אורי הספיקה להכיר.